לעמוד הבית
CV מקצועי | נושאים ומושגים בכירורגיה פלסטית | שאלות ותשובות
 
העור - פציעתו וריפויו

                                  העור - פציעתו וריפויו   
                                       
                                               דן מלר, 2009  


העור הוא המגן העיקרי על הגוף מפני נזקים חיצוניים, ואחת מתכונותיו החשובות היא כושרו הטבעי לריפוי ראשוני, קרי - מכוח תכונותיו הטבעיות, ללא התערבות יד אדם. כושר הריפוי של פציעות בעור (חבלה, כוויה, קרינה) מושג בשתי דרכים שונות: א - כושרו של העור לשקם את עצמו ביכולת הרֶגֶנֶרָציָה העצמונית (ספונטאנית) שלו, ב - הזרמת תאים וחלבונים ממערכת הדם אל אזור הפציעה לשם יצירת צלקת.  

מבנה העור    

העור מורכב משתי שכבות עוריות ושכבת שומן תת-עורית. השכבה החיצונית היא האֶפִּידֶרמִיס - האֶפִּיטֶל, שמקורו בשכבה האפידרמלית העוברית. בבסיסה שכבת תאים בָּאזָאליים, המתרבים תמידית כלפי חוץ, ומחליפים ללא הרף את התאים השטחיים (תאי הקשקש) הנשחקים במגע היום- יומי של העור עם גורמים חיצוניים שונים (מכניים, טרמיים, קרינתיים ועוד).    

השכבה הפנימית של העור היא הדֶרמִיס. זהו העור העיקרי המורכב מתאי רקמת חיבור (פיבְּרוֹבּלָסטִים), ומכיל את כלי הדם ואת טפולות העור = בלוטות חֵלֶב, בלוטות זיעה וזקיקי השערות, ואת החיישנים העצביים השונים - חיישני הלחץ החיצוני והמגע (מַייסנֶר ומֶרקֶל), הלחץ העמוק (פָּאצ`יני), החום (רוּפיני), הקור (קרָאוּזֶה) וקצות עצבי הכאב. הדרמיס עצמו שייך לרקמה העוברית המֶזוֹדֶרמָלית, אבל טפולות העור (בלוטות החלב הזיעה וזקיקי השיער) - מוצאם אֶפִּידֶרמָלי, ועובדה זו חשובה להבנת כושר הריפוי העצמוני של העור ולהחלטה לגבי הטיפול הנכון שיבוצע בכל מקרה ומקרה.  



כושר הרֶגֶנֶרָציָה העצמונית של העור  

לעור יכולת רֶגֶנֶרָציָה עצמונית, על אף העובדה שבהתפתחותו הוא מורכב כאמור משתי שכבות עובריות שונות זו מזו: אפידרמיס - שמוצאו העוברי אפידרמלי, ודרמיס - שמוצאו העוברי מזודרמלי. יכולת הרגנרציה נובעת מקיומם בדרמיס של אלמנטים אפידרמליים במקורם העוברי, כמו בלוטות החֵלֶב, בלוטות הזיעה וזקיקי השערות, הקרויים יחדיו טפולות העור. כמותן גדולה בחלק העליון של הדרמיס, ומספרן פוחת ככל שמעמיקים בו. הטפולות הקיימות בדרמיס (שלא נכווה או ניזוק בפציעה מכנית, או שנפגע חלקית בלבד) מסוגלות לבנות מחדש את כל השכבות השטחיות-האפיטליאליות, שנהרסו. מכאן יובן, שככל שהנזק שנגרם לעור (שפשוף, ריסוק, כוויה) שטחי יותר, כן גדלים הסיכויים לרגנרציה טובה של החלקים שנהרסו. ולהיפך: ככל שעמוק הנזק, כן קטנים הסיכויים לרגנרציה. בהרס מלא של הדרמיס אין כל סיכוי לרגנרציה של העור, והריפוי מושג אז ע"י הצטלקות או התערבות ניתוחית - תפירה או השתלת-עור.  

 כושר הרגנרציה העצמונית בכוויות


כושר הרגנרציה העצמונית בכוויות   כושר הרגנרציה העצמונית של העור בא לידי ביטוי מובהק בצורת הריפוי של פצעי שפשוף והכוויות. בכוויה שטחית,  המוגדרת גם כדרגה 1 או 2 שטחית, כמו גם בשפשוף מכני שטחי של העור, נפגע בעיקר האפידרמיס, בעוד הדרמיס, לפחות מרביתו, נותר שלם. מאחר ובדרמיס שלא נפגע מצויות טפולות עור רבות, מרבית הכוויות ופצעי השפשוף השטחיים נרפאים היטב מעצמם, ללא התערבות יד אדם. ככל שהכוויה או פצע השפשוף עמוקים יותר, כך קטן מספר טפולות העור, ופוחתת האפשרות לריפוי עצמוני של העור. בשפשוף עמוק או בכוויה עמוקה, בוודאי במצב של נזק מלא לעור (כוויה מדרגה 3) לא נותרת שום אפשרות לחידוש עצמוני של העור, והריפוי מושג בשתי דרכים אפשריות - ע"י הצטלקות, או ע"י השתלת-עור. כוויות ופצעי שפשוף שטחיים אמורים להירפא, אפוא, תוך רגנרציה מלאה של כל השכבות שנהרסו, וללא הצטלקות.  

ריפוי תוך הצטלקות  

כשהנזק הנגרם לעור מפציעה מכנית או כוויה טרמית הוא עמוק, הריפוי מושג ע"י הגעתם לאזור הפציעה של אלמנטים מחברים, הכוללים תאי רקמת חיבור (פיברובלסטים) וחלבונים (בעיקר קוֹלָגֶן), היוצרים יחדיו רקמה אוטמת מצד אחד, ומחברת מצד שני. הגעתם של אלמנטים אלו לאזור הפציעה היא בעיקר באמצעות הדם. רקמה מחברת זו קרויה צלקת, המורכבת, כאמור, מתאי רקמת חיבור וחלבון קולגן. בהעדר מתח על שולי הפצע וצמידותם הטובה אלו לאלו לא תידרש כמות גדולה של מרכיבי צלקת, והיא עשויה להיות עדינה ודקה. ככל שקיים חסר עור במקום הפציעה, או בנוכחות מתח צנטריפוגלי על שולי הפצע, כן תגדל כמות החומר הצלקתי, בעיקר הקולגן, ואז הצלקת תהיה מעובה ובולטת - הִיפֶּרְטְרוֹפִית.   ריפוי ע"י תפירה   על מנת למנוע הצטלקות במצבים של חתך או פציעה עמוקה בעור, שלא יירפאו עצמונית, ניתן לבצע תפירה ראשונית של הפצע. בתפירה ראשונית הכוונה מיד לאחר הפציעה, או תוך שעות בודדות לאחריה. מעבר ל-8 שעות לאחר פציעה מומלץ שלא לתפור, והסיבה היא זיהום. פצע בן 8 שעות ומעלה נחשב מזוהם, ותפירתו תגרום לכליאה בתוך הרקמה של חיידקים שחדרו אליה. מצב זה מסכן בהיווצרות של מורסות, אלח-דם, בעיקר כשמדובר בחיידקים אָנ-אֵירוֹבִּיים (שאינם זקוקים לחמצן למחייתם).  

הדבקה  

קיים דבק ביולוגי, המאפשר חיבור שולי חתך ללא תפירה וללא זריקה להרדמה מקומית. שיטה זו טובה לחתכים ישרים, וכאשר לא קיים מתח על שולי החתך.   ריפוי תוך השתלת עור   במצבים של חסר עור ניכר לאחר פציעות או כוויות עמוקות, ובמטרה למנוע זיהום ו/או הצטלקות משנית מכערת ו/או מפריעה, הטיפול המיידי המועדף הוא השתלת עור. ניתן לקצור שתלי העור משטחים תורמים שונים בגוף - בהתאם לצרכים הספציפיים והשיקולים האישיים בכל מקרה ומקרה. השתלה מוצלחת עשויה להביא להחלמה מהירה, למזעריות ההצטלקות, ולמזעריות תקופת אי-הכושר לאחר הפציעה.

ריפוי תוך השתלת עור

 

במצבים של חסר עור ניכר לאחר פציעות או כוויות עמוקות, ובמטרה למנוע זיהום ו/או הצטלקות משנית מכערת ו/או מפריעה, הטיפול המיידי המועדף הוא השתלת עור. ניתן לקצור שתלי העור משטחים תורמים שונים בגוף - בהתאם לצרכים הספציפיים והשיקולים האישיים בכל מקרה ומקרה. השתלה מוצלחת עשויה להביא להחלמה מהירה, למזעריות ההצטלקות, ולמזעריות תקופת אי-הכושר לאחר הפציעה.

     ראשי | כירורגיה פלסטית | אמנות פלסטית | כללי | צור קשר | Sculpturs and Paintings  
 
 - סטודיו לעיצוב
  Email: mahler@netvision.net.il  
  נטסטופ - בניית אתרים